תקציר הספר
בשנת 1950, היה גנרל מק-ארתור החייל הבכיר ביותר בצבא ארצות-הברית בכיר מכל אחד אחר פרט לאלוהים. הוא היה קצין קבע שתים-עשרה שנה לפני שגנרל בראדלי, יו"ר ועדת ראשי המטות בשנת 1950 הוסמך לקצונה. הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית ווסט-פוינט 14 שנה לפני גנרל לוטון קולינז, ראש המטה של צבא היבשה ב-1950 (תפקיד שמילא מאק-ארתור ב-1930).
גנרל הויט ואנדנברג, ראש המטה של חיל האוויר, היה חניך הווסט-פוינט שעה שמאק-ארתור היה מפקד האקדמיה. מלבד היות מאק-ארתור בכיר בכמה דורות לגבי כל מי שעל הנייר לפחות נחשבו למפקדיו בצבא ובקרב ועדת ראשי המטות, הרי היה גם איסטרטג מן המעלה הראשונה-ולא תיאורטיקן סתם, אלא איש מלחמה למעשה שהוכיח עצמו בכל הרמות הפיקוד.
לא היה בכוחות המזוינים של ארה"ב מי שישווה למאק-ארתור בוותק, בווירטואוזיות מקצועית, בנטייה לשלטון יחיד, ביהירות ובסגנון אישי. עד עצם היום הזה לא קם לו מתחרה".